האם קרבה לאל תלויה בלימוד תורה

תודעת פהאל שיעור 42 - לשאלת האם השם רק עם אנשי זוהר וקבלה וגמרה והלכות.האם הוא קרוב רק אליהם לאנשי התלמוד.אתה לא חייב ללמוד תורה כלל, מספיק שתאיץ אותה ולא תפריע, אך עליך לדעת שלקיים חסדים נכונים יש לו הוראות וחוקים כדי שתפעל נכון במסגרת שלך בחיים.לא אינך חייב לדעת תורה כמו שהם יודעים כי הם לא מקיימים אותה כמו שהם נראים שהם מקיימים.תמיד יש חוסר ותמיד יש עוון ופגם.אך ההשתדלות שלך להכיר אפילו מעט אבל כל הזמן להכיר ולהזכיר לך את תודעתו לך.זה מספיק וקרוב מאוד אליו תוכנית הלימודים לא קבועה כמו היום והיא איננה מוגדרת כמו שמגדירים אותה היום אם נשאל את זה מולה מול התורה בפוטנציאל.זה לא כמו שאתה חושב כי התורה מרובת עינים של חכמה.ואינך יכול להגדיר לימוד וזהו ולקבוע עובדות ואין יעבור אחרת. ניתן לך גם אפשרות בהיבט אחרת ולהציג אחרת מחכמים פוסקים או דרכים. רק מה הבעיה אין מי שילך אחריך ואחרים או יסכים להם, גם עם מחזיקים בצדק מוחלט ובהלכה נכונה אין מי שילך אין מי שיסכים התורה נהפכה לחסומה ותוכנית הלימוד שלה מחושבת לפי אנשים שהחשיבו ופסקו לפיהם והחליטו גם אם האמת מנוגדת הם ילכו אחרי רבים להטות.כלומר ההכרעות בתורה אינם לפי האמת או לפי רוח השם וילכו אחרי הרבים ישמעו לרבים לקובעים עובדות הרבים כמו היום בדיוק עדר הדור סחף הדור בכל מיני חוכמות דעות וקביעות.אז באמת קרוב אליו.הקרוב אליו הוא כך.תפילה יקרה מהלב. בכי פנימי לעזרת כולם.עזרה הדדית יד לחימתית.לא לגזול לא לפעול לטובת תנועתך בלבד. אלא לפעול למען טובת הרוב.תחשוב על נוכחותו תמיד. על דיין מקפיד.שמור על צדקה וחסד בכל יום ויום זה העסק. תבכה הרבה בלב על האי צדק שקורה לך כי ככה גם אתה תברח מלעשות כמותם.והשם ישמע אותך ואל תבכה לחברים ותקטר כי אז השם יראה שאתה מקטר כל הזמן לאחרים ומה יחשבו עליו, על אב על השם נוזף וקשה ורע ומעניש חלילה. להפך תשמור הכל לעצמך ותבכה לו ותרבה שאלות רק לו,אך בכבוד ובאמת למה זה מגיע לי ומה אתה מבקש ממני.ואז מובטח לך שיענה לך בדרכים שונות.תבוא בכבוד ובהכנעה הוא יראה לך בדיוק בזמן הנכון ויתן תשובה.שמירת שבת בשמחה לא כמו שמציגים אותה על דריכת ביצים זה מתנה ומתנה מקבלים באהבה ובברכה לא באימה ופחד אין כזה באמת. להשתדל לשמור על מנוחה ועל שבת מעבודה ומלאכה.בגדר השתדלות להספיק הכל לפני.בשמחה ובאהבה ויראת קודש,מול המעמד על ויהי ועמד העולם על תוצר מוגמר ומושרה שאין לו באמת עמל, כי אם לך העמל ועל הנאה מהעמל שלך בשאר ימות השבוע, על מה שזרעת וקצרת אתה מחקה את האור המאיר, אור הבורא.מצד האור שאינו מאיר עולם העשיה. האור שאינו מאיר הוא מצד הכלי שכן צריך לשבות מכל מלאכה זה הדימוי .השתדל לתת כבוד לכולם בשמו כמו שהוא מכבד את הבריות שלו, אז אתה גם מכבד את שלו.הקירבה אליו לא בזוהר ולא בגמרה ובהלכה לא שם מובטח לך תמיד לקירבה. אלא בדימוי הנהגתי במעשים שלו ובלב הנקי שלך שלמדת לעשות עם הרצון שלך להטיב וזה האמון שנותן בך השם יתברך