מופע התחפושות יביא זעם שמים. כי פורים יפרו פי. מפיר פי. כלומר אי הסכמה לחג הזה או חג שלא התכוון אליו השם.כי פורים תחפושות כתוב חמתי תחריף. מושחתים משחית משיח.כלומר זה משהו מושחת, כלומר לא על פי כללי מצוות וחוקי שמים ואין ולא מקרב משיח וגאולה.זה חג מומצא מדרבנן. בלי קשר למגילה אין שום שייכות לקיים חג כזה, או קריאה דחופה מעבר לתורה במועד הזה. או משהו בעל תחפושות ומסכות הכל זה הפרו פיו השם, שעושים חגים שלא על כלל דרכיו ודרשיו וציוויו, כל חג כולל חנוכה יהפך לחגי עבודה זרה ולמה כי חג שלא ביקש השם הוא כמו חגים של גוים רבים שחוגגים חגים שונים ומשונים וכך בדיוק חגים שאינם מצווים בתורה,יהפכו לחגים חגי עבודה זרה מן המניין. לכן החג הזה מביא לפריצות ושיקוץ ותהלוכות בדיוק כמו עבודה זרה.זה מביא זעם שמים.משלוח מנות זה טוב בכל יום וחודשו לקיים מצוות משלוח מנות.מתנת חסד לאביונים.כי בכל דור שרוצים להשמידנו טוב לפעול במתנת צדקה וחסד,שאף אחד לא יודע ממי קיבל וזה פותר הרבה מהדינים שהעם פועל כך.אך לנו כעם השם, אסור לנו לקבוע מועדים וחגים ותהלוכות ומסכות ובמות או לקבוע מועד.לכן הפרו פי.
,לעניין פורים. ראו הרבה דברים קבע חז"ל ועשו מוסכמות איך להתייחס לאירועים טראומטים. אין שייכות לציווי שמים. אני מסביר הפרו פי מה הכוונה הפרו פי שלא עשו כבקשתו.והבן זאת היטב.אני חושב שהקוד ברור וחג שלא ביקש השם הוא עבודה זרה לכל דבר.אפשר לצום כל יום בכל חודש לבטל גזרה אך לקבוע עוד צומות מעבר לכיפור הוא מוסכמות העם ואינו יכול לעמוד בציווי כי כל חג מקרב גאולה ומשיחא לפי דאוריתא.חג שהאדם יקבע או יסכים למוסכמות לא יקרב גאולה ומשיח ויגביר זעמו של האל ולמה כי האדם אינו יודע מה מואר לו רק השם יודע מה טוב לנשמה והאדם רצון לקבל בלבד אך החג שיתקין לו השם יתקן את נשמתו ויחזק את אורו לקרב בתוכו הארה להשיבו ולא האדם האדם פועל מפחד ומחטא לכן רדפו את היהודים כי חטאו כל הזמן חוטאים לכן אסור לקבוע מוסכמות וחגים כי זה לעולם לא יתקן את האדם רק מה ציווה השם בחגיו וסמליו. זה כן יאיר את הנשמה ויקרב משיחא וגאולה. כי חגים ישראל כתוב יגאלם זה מקרב גאולה וקבעו הרבה דברים וחגים וניסו להתקין כל מיני אך בפועל אין זה חג כלל ולא מיוחס בשמים ומה שנהפך עם השנים מוכיח על קלקול הכוונות.
אין צום בפורים אין דבר כזה בתורה.רק כיפור אתה מצווה לצום. לא קיים צום בפורים.אסתר ומרדכי ביקשו לצום כדי לבטל את הגזירה.אך אין חיוב כזה בתורה ובטח עם ישראל מצווה רק ביום כיפור לצום.הפכו באדר תענית קבועה.הרי כשנכנס אדר מרבים בשמחה איפה מסתדר הצום כאן.הרי זה מיד יהפך לאבל לאומי על שרדפו ורצו להשמיד את היהודים. אין קשר בין הדברים.כמו שאין קשר להתחפש התחפושות אינן מוצגות נכון בחג הזה, הכוונה של הקבלה להתחפש לאחר להיות במקומו להרגיש אותו להיות מורגש אצל החבר שלך, כדי להמחיש את החבר בתוכך כמוך.כדי להגיע לאהבת רעך כמוך ומעבר לזה אין שייכות לתחפושות ומסכות וכל מיני תהלוכות הציבור אינו מבין ועובד חגים אחרים.
אני מסביר חגגו בלי קשר לציווי תורה וכל מה שחגגו ללא ציווי מתורה ולא מעולם דיבר השם על תחפושות ומסכות זה יהיה פסול הפכו את דרבנן לאלהים וכמו שחטאו גדולים וגדולים בדורות כך גם החג הזה אינו קיים בדרישות ובמצוות. בכל דור ודור היו מוסכמות מה הכוונה מוסכמות העם כמו יום העצמאות הפכו לחג כמו יום הזיכרון הפכו למוסכם, באבל לאומי,זה מוסכמות העם שעושים חגים או מזכרות ומתאבלים באיזה שהיא דרך ומחליטים לדורות אך אין זה כלל רצון השם מי אמר שזה רצון השם כלל וכלל לא רצון השם מה שמייחס העם למוסכמותיו יכובד בדרכיו אך אינו יעמוד ביעד הרוחני המתקן ומביא אור לנשמות הרי החגים כל חג הוא שמחה חוץ מכיפור הרי שגם הוא שמח כי מכפר לך על כל חטואתיך. ביום הזה הכל למען הנשמה אור הנשמה תגדל ותזכה להארותיו אך חגים שממצאים ומוסכמות .אינו מתקן ומאיר.כמו שיום הזיכרון אינו מאיר וכמו שיום העצמאות אינו מאיר.מעבר לאבל המוסכם או לדרך שבא יבחרו להתאבל ולשמוח.
עם ישראל בכל חודש ויום יעשה משלוח מנות או ידמה את החסד הזה.יפתר הרבה מהדינים.לא רק משלוח מנות לחיילים.אלא ינהג לעשות כך תמיד ולא יחכה לפורים לכן החג הזה בפערים כי אתה צריך בכל יום לדאוג ולשמח את האחר ולעזור ומה מיוחד דווקא בפורים,הרי לא כל פורים יש גזירות השמדה וכל שאר הימים, מה איתם לכן זה מביא פערים פורים כתוב מפרי פי יום כלומר כל יום אתה צריך לעשות כך ולא רק בפורים כי פערים כתוב פערי עמי פרים הכוונה לפורים פערי הימים החסרים בחסד.
כל מה שלא מסתדר לדת או לעובדים אותם יגידו כופר.או כופר בדברי חכמים.זה לא דברי חכמים לעשות נגד רצון השם.או לקיים דבר שלא ביקש או לעשות דברים מיותרים או מוסכמים.צריך לעשות נכון לכן המצב כמו שהוא התרחקו מהשם והדינים רק מתגברים למה מתגברים כי חוסמים ומוסיפים לא כל המוסיף מוסיפים לו אם כל המוסיף גורע.זה מתכוון לקיום המצווה בחפץ לב ובהדיקות רבה לעשותה.אז יוסיפו לו,לא הכמות אלא האיכות,יש חוסר הבנה לעדר העם הוא תמיד עדר.אחרי רבים להטות.
הלכות זה התקנות לעם בגלות איך לנהוג בגלות ובכלל. זה איך תלך לא לבטל אלא לקבל השראה כן,לא לבטל חלילה חזל כי הלכות שאינן בתורה אין לזה קביעה ולא יכולים לקבוע מסמרות. לומדים כן השראה כן אך המציאות המשתנה בכל דור ודור על זה נאמר דור דור ודורשיו וחכמיו וצדיקיו ורשעיו כולם יעידו על דור מסוים שינהג או ילך בצורה מסוימת והוא החשוב אותו הדור הוא החשוב לא הקודמים אשר מתו, דור דור ודורשיו. כל הדור לא רב או רבנים או חכמים אלא כל הדור יהיה לו אופי משלו, שהוא נוהג בו אם הוא מאוחד ואם לא זה כמו שאמר דור דור וצדיקיו חכמיו ורשעיו כולם מסמלים דור מסוים ועל פיו השם מחייה אותו לקיים את שלו ולא מעבר וכל מיני הלכות שונים ומשונים שחלקם מהתורה שזה לא הלכות של אדם זה הלכת שמים זה ברור, כן וזה לא הרב קובע זה לפי השם רוצה ומה שלא לפי השם אין לזה קביעה או חיוב אלא שמירה ונסיון לשמור את העם ולהשים לו גבולות ולשומרו מהגוים.
הלכות זה התקנות לעם בגלות איך לנהוג בגלות ובכלל. זה איך תלך לא לבטל, אלא לקבל השראה כן,לא לבטל חלילה חזל, כי הלכות שאינן בתורה אין לזה קביעה ולא יכולים לקבוע מסמרות.הלכות ניתן איך לקיים רצון השם מה שצריך.באמת.כן לומדים מהם מחזל רק ללמוד ולקבל השראה ולא להשען על דורות הקודמים שהם הפוסקים וזהו ולמה, המציאות המשתנה בכל דור ודור ועל זה נאמר דור דור ודורשיו וחכמיו וצדיקיו ורשעיו כולם יעידו על דור מסוים שינהג או ילך בצורה מסוימת והוא החשוב אותו הדור הזה הוא החשוב, כי הוא החי הקודם מת ואינו יכול לפסוק לך,כי המציאות משתנה והאנשים משתנים ואין לך תמיד במציאות בעיות וסיבות וכל מיני סוגיות שהם לא ראו ולא חוו ואינם יכולים לפסוק לך. גם אם אנחנו כחמורים והם כבני אדם זה עילבון השכינה,נכון שדור הקודם חכם יותר אבל אין לו את המבחנים הקשים שיש לך בדור החי אחריו, הוא הדור שלפניו לא היה עומד אפילו חצי דקה. הקודמים חכמים יותר אך יכולת העמידה שלכם מול הדור שאחריו בהתאם חלש. לכן תדרוש תמיד אל החיים לא המתים אשר מתו ותם זמנם, דור דור ודורשיו.הכוונה כל הדור לא רב או רבנים, או חכמים אלא, כל הדור שהוא כלול מרשעים חכמים צדיקים וטיפשים ויהיה לו אופי משלו, שהוא נוהג בו, אם הוא מאוחד ואם לא, זה כמו שאמר דור דור וצדיקיו חכמיו ורשעיו כולם מסמלים דור מסוים ועל פיו השם מחייה אותו לקיים את שלו, עליו הוא מסתכל, לכן כל מיני הלכות שונים ומשונים שחלקם מהתורה שזה לא הלכות של אדם או רב אלא זה הלכת שמים זה ברור, זה לא הרב קובע זה לפי מה השם רוצה ומה שלא לפי השם אין לזה קביעה, הלכה כזאת גם תתבטל ולא יוכלו לקיימה.כי אין בה את האור המחזיר למוטב. הכל זה נסיון של חזל. לשמור את העם ולהשים לו גבולות ולשומרו מהגוים.וללכת בדרכי אלהים אך האדם תמיד נוטה לערבב משלו ולתת את דרכו וזה לנו כהשראה ולא יותר, ומה מהשם אין לזה ויכוח.ודור הזה וקודמיו ללא סנהדרין שכך מתי שאין סנהדרין וזקנים כי סנהדרין כתוב סדר דר יה הכוונה הם יסדרו הלכות לדור לעם, ועל פיהם ישק דבר ולא יזוזו ימין ושמאל אך אין סנהדרין ונחרב בית המקדש וכל הקביעות הן קביעות דגלותא ואי סדר, כי כשאין סנהדרין כי כתוב אין סדר אין סנהדרין אין סדר ולכן הדעת והקביעות הם מעורבבות עם כל מיני דעות ויצרים וכל מיני קביעות, לא מסודרות, כך בכל דור ודור וצריך לתת ולחזור למקור ולקיום הנכון.
,חג חנוכה גם פסול ומה כן.אין חג כזה יש מצווה להזכיר ניסי השם בחגים שקבע לנו האור של החג מחזירו למוטב. הסברתי יש ניסים רבים שעשה השם ולא עושים מזה חגים ואירועים, תמיד טוב לפרסם דברי השם וניסיו ללא קשר לחג מסוים, שלא על פי השם שלא קבע לנו, כי במועד שקבע ובקיום שקבע לעשותו יש אור ניצוץ מזה שמגיח ובא ושורה על הנשמה בהידוק של השמחה והשמירה.מהדק את האברים בחיבור עם השם לכן חגים כתוב מגיח הכוונה בוקע נכנס וחודר לנשמה אותו אור גנוז וכבול.וחג שאינו מהשם אינו כך ולכן זה לא תקין או לא עושה את הפעולה.לכן חנוכה כתוב כוח ה נוכח הכוונה כן יש סיפורי ניסים טוב לספר מעשי ניסים של השם בכל זמן ויום ולא דווקא חג מיוחד כי היו הרבה ניסים ולא עשה מהם חג אך העניין הפסול הוא הטקס הפולחן להדלקת וקביעת זמנים וחיוב דרכים כאשר אינו עומד בצפייה למעמד כזה.
אז מה חזל טעו בחנוכה.לא טעו כמו ניסו להיות ולקבוע עתים וזמנים להזכרת הנס מתוך ניסים רבים הרבה יותר גדולים. לכן צריך לקיים רק מה השם מבקש ולא לעשות חגים ומועדים מעבר חג שאינו ביקש לא יהיה בו אור המגיח
אז ימציאו חגים כמה שרוצים אבל אין בתכלית אור כזה אין חג כזה בתכלית הרוחנית והכל מזכרות שאינם מחויבות במציאות ובקביעת זמנים לשווא
עלינו להבין שהדת הוסיפה ופיתחה סוגיה משלה.חלקיה של הדת על ערכי שמים.מלומדה ומחכימה, אך איננה קשובה לדרישותיו של השם, בגלל הניתוק והריחוק אז מתקינים כל מיני חוקים ומוסכמות בעם, מהחשש לאי הידיעה ולאי קיום המצווה ולהפרת מצוותיו, הרי זה משובח לא לקיים דבר שאינך בטוח ואינך יודע מהשם.לכן חג הפורים כתוב הפרו הכוונה הפרו תורתי כי חג הפורים תחפושות כתוב הפרו תורה.ירמו תורה. הכוונה ציוויים והלכות לשווא כי דבר שאינך יודע אינך יכול לקיימו כי השם רמז בתורה כל מה שאתה צריך לדעת לקיים ומה שאינך יודע מפיו אינך יכול לקיימו, מה לא ידוע אינך חייב במבחן הקיום ולא תתקין דבר לקיימו שלא התכוון השם. בהלכותי התורה.וכך הדורות מתרחקים וממצאים חגים ומועדים.ודור שאינו מאוחד ברובו אינו יכול להתקין חוקים וציווים שאינו יכול לעמוד בו. רוב העם אינו עומד בשום מצווה ומי יעמוד בו, השם רוצו את עמו כלל העם העם השלם חייב בקיום ועמידה. אחרת אין מה להתקין לו חוקים וציווים או רב כזה יקבע הלכה שרוב העם בכלל לא קיים ולא מקיים לכן הכל קורס והדת לתוכה נכנסת ונחלמת ומואסת.הדת לא פתרה דבר כי איננה פותרת את עצמה ולא עומדת בעצמה במה שקבעה.חכמים וצדיקים בכל הדורות היו קורבנות לעדר העם ההולך שולל ומאס בנביאים ובא להרגם ולהשפילם.ומרד בצדיקים על מה שהם מעוללים ועובדים אלהים אחרים.וכך נולד הדור המורד.לכן דת משה שמדה ותורת משה תשומר.
לא לא עכשיו להבין שנידה זה מרבנן.יש הלכות דאוריתא ויש רבנן מה על הנידה לא לבלבל כתוב בספר ויקרא בספר פרק ט"ו, כתוב: וְאִשָּה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. על נגעים רבים בזמן הנידה ולכן הרחיקו או קבעו זמנים למניעת מגע ורביצה כי יש רביצה הגוף מוציא רעלים והאישה מסתחררת ודינים רבי עליה ולכן קבע השם נידתה 7 ימים זה אוריתא לא 7 לבלבל.
גם לגבי השבת הלכות השבת דאורייתא נאמר לֹא תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת:בכל משב איפה שאתם יושבים בשבת ונמצאים אין לבער אש גם לא אש מלאכותית כלום. וגם על המלאכה ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך מה הכוונה כל מלאכה הכוונה כל למלא לך. כלומר תמלא לך את כל המאגרים מחסנים וכל האיסוף שתאסוף ותמלא מים ומזון הכל לפני השבת, כי ליצור מלאכה אתה לפני מכין את הכלים,להכין ולעשות הכל צריך להיות לפני השבת נאגר מוכן ונאסף. כדי שתמנע מטירחה ועמל הכל צריך מנוחה ושביתה.מאותם כלים.גם הכלי הגוף אוגר ונח ומטעין כוחות במנוחה הזאת מביא השם אש אוכלת אש הכוונה אש הקדושה. אור נחלה, הנוחל על כולם וכולם נחים ונכנעים לפני אש אוכלה הוא.עולם אש העשיה, נח לפני אש אוכלה הוא, הרוחני הממלא ומברך לכל השבוע.
העם קשור קשה בשד,העדתי ולא מבין שתם הגלות שלו. בארץ ישראל ומי אשם הרועים הם תמיד אשמים, שאינם מסוגלים להסיר גלותם וחיים זרים בארצם,כן המשיח יעשה סדר, שהסדר מולם ובידם ולמי מחכים כי אם לא יסירו גלותם בדעתם לא יקבלו משיח שכל ההסתרה היא גלותם בדעתם,ולא יודעים להבדיל מי אדם ומי אלוהם.
לשאלת רבים אם חז"ל קבעו ועשו מנהגים וחגים כגון חנוכה פורים תעניות ועוד.היכן זה מסתדר עם כבודם ולביטול דברם.אני יסביר ואנסה להסביר היטב וברור למרות שכבר הסברתי זאת אך אנסה לבוא מעוד כיוון.הקשבה מלאה וריכוז מרבי.ראה חז"ל עשו כל מיני תיקונים לפי האירועים שקרו לעם בהיסטוריה שלו, קבעו הסדרים מנהגים שונים, אני מדבר על מנהגים שלא מצווים בתורה שבכתב ולא בעל פה.כי תורה שבעל פה יכולים לומר הרבה זה מהתורה שבעל פה.יכולים לתת הסכמות לכל מיני שזה כך כי זה מתורה שבעל פה. יגידו אין לחלוק על חזל אם קבעו שכך צריך לנהוג כי זה תורה שבעל פה,אז כך צריך וחלקם ידועים יותר וחלקם פחות.על מנת לסדר את העניין כאן היטב, אדבר באופן כללי למנהגים, גם לפי מנהג זה דין, הסתכל בהסבר הזה היטב, עם ישראל היה חייב להשמע לעדתם, ולקבל החלטתם,גם אם הוא ידע חלקי על דברים שאינם נחוצים, או כתובים או פסולים ולמה, כי לא היה לישראל בגלות את היכולת הנבדלת והמפולגת כמו שיש לך בדור הזה,זה משרת היטב את הבירור, דווקא בדור הזה, ותכף אסביר לך מה הכוונה. כולם נולדו להחלטות ומנהגים ומוסכמות לפי אירועים גלותיים שונים ולא חלקו על כבודם והחלטתם לכן צדיקים ענקים בדורות לא פסלו או מנעו ונגעו בהלכות ומנהגים שונים.מביטול כבודם, של חכמים למען העם, אך גם היו צריכים להתקין ולהבנות מחדש, כל הזמן להתקין ולהבנות מחדש, נרדפו ונהרגו ושוב נרדפו וכל הזמן תחת איום הגלות הגוים והיו צריכים להשמר מאוד ולהתקין גדרות ואיסורים רבים, קושי תמידי הלא פסיק הזה ועל מנת להנציח אירועים טראומטיים חשובים,על מנת לא לאבד את האמונה,מאותם אירועים גלותיים, הנציחו או החליטו להפוך את סיכומי האירועים הגדולים למצווה, שזה יהיה להנצחת האירוע לפי סיבה של אבל, שמחה, או נצחון, לחבר בברכת שמים, כדי שאתה תחזק את המורל האמוני ובטחון בהשם,שלא תהיה שבירה. כי איזה עם יכול לשרוד גלות ורדיפה כזאת ארוכה,וחורבן כזה, חייב היה לתת יחס מכובד וחיזוק והידוק בהשם באותם אירועים. מה שזה אומר על יכולת הנהגה ופוטנציאל אמוני והשרדות קיומית שיש לעם הזה, אך עליך להבין היטב, שלא היה להם את היכולת המפוקחת מדוחק הגלות וריחוק הדורות,הדור כל הזמן התרחק ונטה לחטוא,מחשש מהדין השם, התקינו כל מיני מנהגים שונים ותוספות וקביעות גדרות ואיסורים, העם לא יכל לקבל את המוח שהיה לו, מקודם כי כל הזמן התרחק,אבל רגע מה עם צדיקים חכמים ענקים בדורות, מה לא ידעו שחגים שאינם בתורה או מנהגים שונים אסורים ומגונים. הסתכל טוב במה שאני מציג לך כרגע. זה חשוב מאוד. עכשיו תבין עניין הפילוג והקרע שמשרת לך ומברר לך היום. היום העם מפולג ומפורד וקרוע,ואינך מקשיב לשום דבר,דווקא מתוך המחלוקת הקשה אתה יכול יותר להתבטא ולברר את הנעלם לך מתוך החלקים השבורים, כי מה הטעם לברר דבר שהוא שלם, כל הטעם הוא שתברר בחלקים המפורדים ושבורים וכאן נתן לך לראות השם ולהתאים מה הקרוב אליו לעשותו, לחבר חזרה אל השם לעשותו שתברר מתוך הקרע מה נחוץ לך ומה רצוי לך ומה מיותר לך ומפריע לך.חשוב שתבין את הדבר הזה היטב היטב. וכשהשם הביא אותך בסוף הימים לארץ ישראל דווקא בארצו אתה בגלות הכי גדולה, כי נותן לך לברר ולחבר חזרה את השלם בארץ ישראל ומה שבגלות מתבטל ולא מתקיים אך זה לאחר בירור גדול שתעשה,תברר מה כבר תם זמנו ומה פג זמנו בחפצו. מה פסול בארצו.
תגובות מובחרות מהפייסבוק של רן פהאל בורנשטיין והמשך הפוסט מהטלגרם
חנוכה כוח ה נוכח בניסים מזכירים את הניסים בנוכחות שלו כי נס זה מעל הטבע או מעל ההסבר המדעי שלנו ויש נחת להשם מזה אך לגבי הנרות והלכות הנרות דווקא בטקס הזה הוא אינו חג כי השם עשה ניסים רבים כמו יציאת מצריים ועשה וקבע חגים מוארים אך חנוכה אינו חג הוא קביעה בפרסום נוכחות השם מדרבנן ואין זה רע אך אין זה חג או יחס מיוחד מכל החגים הכן מצווים ומיוחסים ואין לזה שום קשר לנרות או פולחן נרות הכל סמלי דרבנן שעשו וקבעו ואין זה חובה ואין זה חג
אין ציווי זה מוסכמות ומנהג העם בגלןתם אך לעניין השם הפרו פיו כל חגים שהאדם ממציא לא יביא אור משיחא כי השם ציווה בדיוק אלו חגים לחוג ולצום אין זה ציווי תורה.עם ישראל היה בדוחק קשה.אמרו לדורות וכמו שעשו הרבה עם ישראל עבודה זרה כך גם קבע לעצמו חוקים וסמלים וחגים שאינם בגדר שמים.ואחרי רבים להטות.החג הזה פורים מחריף חמתו חמת השם.ותראה טוב מה כתוב בקוד.
יש אבל לא מושגת לנו כולה איננה במודעות יש סודות והלכות שבאו בעל פה וחדרו לעם מפה לפה עד בכתב לבסוף הכל בא בכתב ומה שלא בכתב לא מתיישב עדיין על העם כמו קבלה שזה לא מתיישב על רוב העם העם לא כולם יכולים לשאת את הקבלה למרות שזה אור הגאולה בסוף הימים אך גם לאופן הזה יש רובדים על הנהגות איך להנהיג עם את העם שזה ירד ותעברי במשיח
אין בית מקדש אין מחצית השקל נוהגים היום להמשיך מצווה זאת שבפועל אין לה משבצת צדקה וזהו אמרתי יש הנוהגים לקיימה בכל זאת אך בפועל זה כך לא קיים כי אין בית מקדש
לא טעו כמו ניסו להיות ולקבוע עתים וזמנים להזכרת הנס מתוך ניסים רבים הרבה יותר גדולים לכן צריך לקיים רק מה השם מבקש ולא לעשות חגים ומועדים מעבר
גם נרות שבת אין דבר כזה זה התקנה שהתקינו חז"ל יש כן מצווה שמור את יום השבת לקודשו זכור ושמור כנגד זכור ושמור אך חז"ל התקינו הכל זה התקנות דרבנן
לשמור לא אש לא תבעירו אש בכל משובותכם לא מלאכה לא עבודה כמובן אך אין דבר כזה נרות זה התקנה של חז"ל
נטילת ידיים זה שלמה המלך קבע אז בבית המקדש יש טומאה על הידיים ומזיקים ויש לנטול אך אז לא היו ברזים אז נטלו ולא היה לסירוגין זה הכל התקנות של חז"ל כוונות כנגד אברהם ויצחק ויעקב
אז השם היה מתקין חג כזה מה שאומר לא התקין שזה לא דרישתו ולכן אינו שייך ואינו מאיר
אין דבר כזה יש הלכות לחגים המומצאים ויש קביעות ויש הכל מהכל שכך אין דבר כזה מחכה לזמן שאינו קיים בציווי זה ממש לחכות לרב ותיק אחר או כזה בדורות שקבע לך אין דבר כזה לחכות מראה על חוסר הבנה מה קבע השם ומה קבע אדם אין מציאות לזה.
ברגע שקובעים מועדים וחגים שלא על פיו זה עבודה זרה גמורה כל דבר שלא ביקש אין לזה הצדקה שוב אני מסביר על מועד וחג וזמנים למשהו שאינו ציווה זה עבודה זרה לגבי סנהדרין
Comments