תקציר מערכתי · אינו ציטוט
דיון בהתמודדות עם חרקים פולשים וביחס הרחמים כלפי בעלי חיים.
דברי השיעור — הנוסח המלא שהתקבל
הטקסט להלן נשמר כלשונו. כותרת התצוגה והתקציר שמעליו הם שכבת ניווט נפרדת.
תודעת פהאל שיעור 56 - שאלה פהאל לגבי השיעור 55.האם מותר להרוג חרקים שרצים שבאים לתוך הבית כמו ג'וקים נמלים וכל מיני חרקים שמפריעים ופולשים.הבט רצוי לשמור על כל בעל חיים ובטח לא להתעלל בהם.אך יש מה שנקרא מזיקים כי כשאנחנו בבית שלנו מבשלים ויש לנו הצטברות של זבל בבית אז היצורים שאוכלים פסולת נמשכים ומקימים מושבות ליד הריח של האוכל והפסולת שלנו בבית, הם חושבים ששם יש מקור אוכל ואנחנו צריכים לדאוג ולשמור על הניקיון כדי שלא יהיו ריחות,נכון לפעמים יבואו גם אם הכל נקי,אך להשתדל בזה,כי הרג שלהם הוא כתם מוות וכשאנחנו הורגים חיות אפילו מזיקות וחרקים הכתם של זה נרשם מי הרג אותי ולשם מה,כל דבר חי שנהרוג יש לנו רושם מדוע עשינו זאת ולמה הרגנו אותו כי יש בו ניצוץ וחיות שכרגע כיבינו והוצאנו אותו מכלל פעילות ונגרם בזה כתם מעשי.גם אם זה נראה לנו לא חשוב,אך שים לב טוב ברגע שיש מזיקים בבית כמו ג'וקים עכברים נמלים תולעים הם תוצאה שלנו של האוכל והפסולת לכן הטבע מביא אותם,הכישרון הטבעי שלהם והחושים למציאת מזון מביא אותם לצורך איזון תמיד זה לצורך לאזן ולחטות, כי לאוכל יש שאריות ופסולת והם באים לנקות זאת הטבה טבעית שאין לחשוב אחרת ממנה מלבד הקודשה שבנקיון ולבסוף חיטוי.אולי החיות האלה והיצורים האלה אולי לא נקיים אך עושים פעולות חיטוי ולכן עלינו להסתכל אחרת ממה שאנחנו רגלים.ולנסות לא להרוג אותם מהר כל כך בחוץ ולא בבית אך אני מדגיש, השרצים הם יש להם התרבות קיצונית כמו זבובים ,לכן שרצים כתוב מריץ רץ. הכוונה קצב ההתרבות שלהם רץ מהר והוא יכול להגיע למצב כזה שהוא יציף אותנו וכל הבית שלנו יהיה בנמלים ג'וקים וזבובים וחרקים שונים.אין לנו ברירה אלא לרסס או להשמיד אותם.כי אחרת לא נוכל לקיים בית או מקום סטרלי.אך לדעת שהם מה שמביא אותם הוא הריח כי חרקים כתוב ריח מרחק. הכוונה הריח מגיע אליהם ממרחק רב והם הטבה של הטבע שבאים בגלל הצטברות הפסולת והרקבון.ולגבי עכברים וחולדות אסור להרוג אותם אלא להביא מלכודת כלובים לתפוס אותם ולהרחיק אותם מהאיזור וליצור בבית סוגרים מיוחדים ופתחים לסגור שלא יכולים לפתוח להם פתח כניסה לבית ואם הם מתרבים מאוד אין ברירה אלא להרעיל אותם משום שהם חיות מזוהמות ויכולים לסכן אותנו במחלות ואת החיים בכלל אך המסר הוא קודם לנסות לתפוס אותם ולהרחיק אותם רחוק מאוד מהאיזורים ולהתקין סוגרים תקינים בפתחי הבית, לפני שאנחנו יוצאים במשימת חיסולם,ורק אחר כך כשהעניין מוגזם אז אין ברירה. אנחנו נבחנים על כל מהלך רחמים שלנו והתמודדות עם הטבע ואיך אנחנו פועלים איתו,אז אם יש בבית עכבר לנסות לתפוס אותו בכלוב ולהרחיק ואם יש נמלים וגוקים אין ברירה אלא לרסס.אך לא להגזים אם יש נמלה קטנה ולא נמלים רבים אז אפשר לקחת אותה ולתת לה אויר מהפה ולהעיף אותה מהחלון או לשים אותה בחוץ וזה רחמים על הבריות יחשב לנו וזה גדול למעלה,או ראית ג'וק אם יכול אתה לתפוס אותו ולהרחיק אותו מהבית, מצויין ועד רבה,אבל אם לא אז אין ברירה לגביו אין ברירה כי אחרת הוא יביא לנו שרצים שרץ מהר ויציף אותנו,
אלה דבריו של רן פהאל מתוך ארכיון ״תודעת פהאל״. תורת הצופן היא דרכו הרוחנית לקרוא קשרים בין אותיות, צירופים, פסוקים ומציאות. אנו מכבדים את כוונת המחבר ושומרים את הטקסט כלשונו. אין חובה לקבל את פרשנותו: הקריאה מיועדת לעיון, לשאלות ולמחשבה עצמאית. הערות מערכתיות מוצגות בנפרד, ואינן ייעוץ רפואי, משפטי או מסקנה מדעית מוכחת. למדיניות המקור והפרשנות.