החיבור בשורש והמציאות הציבורית

תודעת פהאל - שיעור 38 - החיבור בשורש - (((האם איום ההשמדה הוסר מעלינו.זה רק סיבוב בתהליך איום ההשמדה עלינו ולא שלום עולמי עם טראמפ. השם מרחם עלינו תמיד, זה נכון שלא השמיד אותנו בכל הדורות, אך זה לא עניין של שלום והכל בסדר ואנחנו טובים ויצאנו מיום הדין, אלא זה רק סיבוב מעוד סיבובים קשים שעוד לפנינו,בסרטון הראשון מתוך 11 בסוד מעמד משיח הצפנתי על אין בן דויד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שכתוב עמי שכול. כאב. כאב שכולים.הכוונה עמי שכול יחווה המון המון מקרי מוות במשפחות עקב מלחמות רבות או תקופות מלחמות עם המון כאב זה לפני שנה כל הסרטונים בסדר. חלק מימי הדין שיש המון שכולים רמז לסיום הזמנים שלוקח השם ומסיים את הדור לקראת העידן הבא, זה זמן של המון כאב המון שכול.כי מתוך הכאב הזה הוא יצמח השבר הזה יצמיח לב חדש שנשכח מאיתנו וזה אמור להזכיר לנו את מה שנשכח בשורש האין סופי של הנשמות.עלינו להבין חזק מאוד את הרעיון התודעתי כי יש אנשים מאוד טובים יחסית מאוד מועילים ולמה נלקחו בכזה חוסר התחשבות שמים או ניזוקים עלינו להבין הכל יחסי גם לגבי צדיקים הכל יחסי שהכל אצלכם נורמטיבי אך הבעיה שאין לאותם טובים נורמטיבים ראיית התיקון כלומר אינם רואים את עצמם במערכת השליחות המחויבות ועקביות כי המטרה להיות עקבי ומסור כל חייו לדרך להצמד ולהדבק והרבה אינם מסורים אלא לפי מצב רוח אישי או תועלת אישית או לפי חשש ופחד הרוב פועל משם. ולכן הדין כמו לא מזהה את טובם האמיתי לא מכיר את הענף שלהם כי כמו שענף מחובר לעץ ולשורש שזה כמו קבוע על בסיס קבוע והוא חלק ממנו לא עוזב לרגע כמו דוגל בצורת החיבור לעץ ואז הדין מזהה אותו ופוסח עליו כמו זה חלק מהעץ חלק מהשורש לכן צריך להבין שבזמנים האלה ההתמסרות לחסדים והתמסרות והקרבה לחסד ולעזרה ולחמלה ולרחמים ובטחון אמיתי בהנהגת השם,זה מה שיזכור לו את השורש יש נשמות שהגיעו עד הלום והולכים משום שמסרו כל חייהם לרגע להציל נפשות אחרים וזה הקרבה של רגע כמו התמסרות של רגע בשורש ויחשב לו זה תלוי ברמת השליחות שלנו כל אחד היכן הקריב בנפשו ללא חשבון עצמי וזה לא נעלם מאף אדם אם בחיים ואם לא בחיים אך צריך גם לדעת שלתת את גורלנו בידי שמים ולא לפחד כל הזמן אלא להבין שגם אם נלך עשינו מה שביכולתנו ונתנו אמון שלם מה השם מחליט ולדאוג שבאמת התמסרנו אליו ואל טובו כי כמו שאנחנו צמודים בשורש גם אחרי החיים השורש לא נעקר, הוא נעקר רק מתי שאנחנו נעקרים ממנו,זה כמו תיעוד חווויתי החוויה נעקרת מהשורש כמו חווה שונה ממהותה ואז התודעה גם היא תחפש את השורש שלה כל הזמן ותחפש חיבור חוויתי המתאים מאיפה שהפסיקה עד שיגמר הזכות שלה לחפש תיקון כי כלו כל הנשמות שבגוף לכן להבין כמה חשוב הכוונות שלנו בכל מעשה ובכל מחשבה ובהתמסרות שלנו בדרכים הטובות.